טיפול בדיכאון: טיפול מונע


טיפול בדיכאון אינו חייב להתבצע דווקא בזמן האפיזודה הדכאונית עצמה. פעמים רבות, המטופל הסובל מדיכאון מתקשה להתמיד בטיפול בדיכאון בשל חוסר במוטיבציה כללית לעשייה, ובתוך כך נכלל הטיפול. במקרים כאלה, דווקא כאשר הרגשתו של המטופל משתפרת, המוטיבציה שלו לעשייה עולה, ואז קיים יותר מקום לטיפול בדיכאון. בתקופות אלה, מתמקד הטיפול בדיכאון בשיפור ההרגשה הכללית ומצב הרוח בטווח הקצר והארוך, ובמניעת "נפילה" חוזרת אל תוך אפיזודה דכאונית. זאת על ידי שימוש בטכניקות הקוגניטיביות וההתנהגותיות של הטיפול בדיכאון שצוינו לעיל, שיכולות לסייע הן למטופל לקראת סוף אפיזודה של דיכאון, שעדיין לא יצא ממנה לגמרי, והן למטופל שהדיכאון שלו הסתיים והוא מעוניין למנוע את הישנותו. גם כאן, הטיפול בדיכאון מתמקד במציאת פעילויות מספקות ומהנות ובמציאת "משמעות לחיים" מתוך עשייה שנותנת משמעות, כך שהסיכוי שהדיכאון יחזור מופחת באופן משמעותי. בנוסף, פעמים רבות עדיין קיימת נטיה למחשבות שליליות, גם אם הם אינן מוגזמות ומוקצנות כפי שהן במצב של דיכאון. ניתן לטפל במחשבות אלה ולשאוף לראייה מציאותית וחיובית יותר של החיים. בנוסף, עדיין קיימות אמונות יסוד שליליות לגבי החיים והעולם, שממשיכות להתקיים גם כאשר האדם אינו נמצא בדיכאון. 

לפיכך, הטיפול בדיכאון שואף למתן את נקודת המבט השלילית ולראות את החיים והעולם בצורה חיובית יותר. למרכיבים הללו של הטיפול בדיכאון, כאשר נעשה לאחר אפיזודה של דיכאון, יש השפעה מאוד משמעותית על מניעת הישנותו, או הופעתו בצורה מתונה יותר. המטופל, למעשה, לומד במהלך הטיפול בדיכאון מיומנויות שמסייעות לו להתמודד עם רגשותיו השליליים ומחשבותיו השליליות, ועם חוסר המוטיבציה והחשק לעשייה, ועוזר לעצמו לשמור על הרגשה טובה ובריאות נפשית טובה.