המילים "ביטחון עצמי" מתייחסות להתנהגות שלך בחברה. אם אתה מציג את עצמך בצורה אסרטיבית, בראש מורם, לא חושש לדבר בפני אנשים אחרים או בפני קהל, הרי אתה בעל ביטחון עצמי גבוה. מאידך, אם ההתנהגות שלך בחברה היא הססנית, אתה חושש הרבה כשאתה נמצא בחברה ומפגין סגירות- אתה כנראה זקוק לשיפור בביטחון העצמי. "חוסר ביטחון עצמי" יכול לקבל שמות שונים, כמו: ביישנות, סגירות, או חרדה חברתית.
לעומת זאת, המילים "הערכה עצמית" מתייחסות לדיעה שיש לך על עצמך. ככל שדעתך על עצמך היא חיובית יותר, כך ההערכה העצמית שלך גבוהה יותר, ולהיפך. אם אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה מאמינים שהם בעלי ערך גבוה, שיש להם מה להציע לאחרים ומאמינים ביכולות שלהם. מאידך, אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה חושבים על עצמם שהם שווים פחות מאנשים אחרים, פחות מוצלחים מהם ופחות ראויים להתקבל בחברה. ברמות קיצוניות מאוד של הערכה עצמית נמוכה, יכולות להתעורר מחשבות אבדניות. מחשבות אלה מתעוררות מאחר שהאדם הסובל מהערכה עצמית נמוכה מגיע למסקנה (השגויה) שחייו הנם חסרי ערך, מאחר שהוא עצמו חסר ערך.
כדי לשפר את ההערכה העצמית שלך, יש צורך למצוא בטיפול את המחשבות השליליות שיש לך לגבי עצמך. הביקורת השלילית שאנחנו נותנים לעצמנו היא בדרך כלל מוגזמת, אולי תופתע לדעת שזה כך אצל רוב האנשים. הטיפול ילמד אותך לא ליפול לתוך "מלכודות החשיבה" השליליות, ולתת לעצמך פידבק חיובי יותר. בטיפול בודקים ממה נובעת הביקורת העצמית, ואיך לענות לה בצורה הגיונית. בתהליך הטיפול, תלמד להכיר ביכולות ובדברים החיוביים שיש בך, מה שישפר מאוד את ההערכה העצמית שלך.ניתן גם להשיג שיפור בביטחון העצמי באמצעות איתור המחשבות השליליות שעוסקות בהערכתם של אחרים. לדוגמא: "אם יעבירו עליי ביקורת, זה יהיה נורא". "זה אומר שאני אידיוט, לא שווה כלום" וכדומה. הטיפול הקוגניטיבי מלמד כיצד לענות למחשבות אלה בהיגיון, כך שתוכל להשיג שיפור בביטחון העצמי וגם בהערכה העצמית.
כפי שאמרנו, ביטחון עצמי מתבטא בהתנהגות בחברה. לפיכך, בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לומדים כיצד להתנהג בצורה אסרטיבית ורגועה, שמפגינה ביטחון עצמי. באמצעות הכלים ההתנהגותיים תלמד כיצד לבטא את עצמך בצורה ברורה וישירה, כיצד להעביר את המסר שלך בצורה הטובה ביותר ולא לחשוש מתגובותיהם של האחרים. בנוסף, בטיפול נלמדת שפת גוף נכונה שמשדרת ביטחון עצמי גבוה. כמובן, שהכלים הללו דורשים אימון ותרגול, כדי שבסופו של דבר ההתנהגות האסרטיבית תהיה טבעית ונינוחה, ותוכל להגיע למצב שבו אתה משדר ביטחון עצמי גבוה. כאשר התנהגותו של אדם משדרת ביטחון עצמי לאורך זמן, הדבר יכול להשפיע לטובה על תפיסתו את עצמו, ובסופו של דבר להעלות גם את הערכתו העצמית. חשוב על כך: כאשר אתה אומר לעצמך: "אני לא יודע להתנהג בחברה, אני ביישן וקשה לי להיפתח. אנשים לא מקבלים אותי", הדבר יכול ליצור אצלך תחושות של פחיתות ערך. כלומר- הערכה עצמית נמוכה. מאידך, כאשר אתה נוכח לדעת שהתנהגותך מלאת ביטחון עצמי, ואחרים מגיבים אליך כפי שהיית רוצה, אתה אומר לעצמך: "אני בטוח בעצמי, מעביר את המסר שלי בצורה טובה ואחרים מגיבים אליי טוב", נוצרת אצלך תחושה של הערכה עצמית גבוהה יותר, מאחר שהאמונה ביכולותיך הולכת ועולה. עם הזמן, תהליך זה ממשיך ומזין את עצמו, ותחושת הביטחון העצמי וההערכה העצמית גוברים.