השיטה פותחה על ידי ג'פרי יאנג. זוהי, למעשה, גישה אינטגרטיבית שמשלבת CBT עם עולמות תוכן מגישות נוספות. יאנג טוען, שניתן לסווג את אמונות היסוד השליליות והלא יעילות שיש לבני אדם ל-18 סוגים, הנקראים "סכמות". לדוגמא, אדם בעל סכמת ה"נטישה", עשוי להחזיק באמונות יסוד שליליות כגון: "אנשים תמיד עוזבים אותי". אדם בעל סכמת ה"פגימות" עשוי להאמין ש"משהו בסיסי בי פגום", "אני לא שווה כלום". יאנג טוען, שהסכמות התפתחו כתוצאה מחוסר סיפוקם של צרכים בסיסיים בילדות.לפיכך, מטרת הטיפול היא לזהות את מיקומו של האדם על פני כל אחת מהסכמות- כלומר, מהי מידת אמונתו (או חוסר אמונתו) בכל אחת מ-18 הסכמות הלא אדפטיביות. לאחר מכן, נעשה ניסיון לשנות את דפוסי ההתנהגות, החשיבה והרגש המאפיינים כל אחת מן הסכמות. אותה סכמה יכולה לגרום להתנהגות שונה אצל אנשים שונים, ולאחר שמזהים התנהגויות בעייתיות ורגשות בעייתיים, מנסים לשייך אותם לסכמה שממנה נובעים.השיטה משתמשת בטכניקות שונות כדי "לתקן" את הסכמות ולהפוך את התנהלותו של האדם לאדפטיבית יותר. בראש ובראשונה, המטפל עצמו מנסה לספק למטופל שלו את הצרכים הבסיסיים שנשללו ממנו בילדות, למשל חום, הבנה, אמפתיה, חופש ביטוי ועוד. בנוסף, נעשה שימוש בטכניקות ייחודיות של דמיון מודרך, כדי לשחזר סצינות בעייתיות מן העבר, שבהן נלמדו הסכמות. הדמיון המודרך בטיפול הנו בבחינת "חוויה מתקנת", שכן המטפל מתערב באופן פעיל בסצינת ההיזכרות, ומנסה לספק למטופל באותה ההזדמנות צורך שלא נענה. המטפל הופך בתוך הסצינה בדמיון למעין דמות הורית, שמנסה "לעטוף" את המטופל (שבסצינת ההיזכרות הוא ילד צעיר) באמפתיה וולידציה. נוסף על טכניקות אלה, נעשה שימוש בטכניקות מסורתיות של CBT, כאשר המטופל מוכן לכך ומבין את הבעייתיות שבדפוסים שלו.