ניסיונות ההימנעות ממחשבות טורדניות

כפי שכבר הספקתם להבין, מחשבות טורדניות הן מחשבות לא הגיוניות, שאותן אנחנו חושבים בלי לרצות בכך. הן מפחידות אותנו, והחרדה או הפחד המתעורר עקב מחשבות טורדניות הוא זה שגורם להן לחזור על עצמן, ולהפוך לטורדניות. כשזה קורה, האדם הממוצע בדרך כלל יגיב לכך בניסיון למנוע את המחשבות הטורדניות ואת החרדה שהן מעוררות. ניסיונות הימנעות ממחשבות טורדניות יכולים לכלול פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. דוגמאות לפעולות כאלה: שטיפת ידיים, בדיקה של דלתות או מכשירי חשמל, חיפוש אישורים לכך שהמחשבה אינה נכונה- למשל, על ידי הסתכלות על בני המין השני וניסיון להימשך אליהם ולהוכיח לעצמנו שאין לנו נטיות הומוסקסואליות. ניתן גם לנסות למנוע מחשבות טורדניות על ידי הימנעות, או אי עשיית פעולות מסוימות. לדוגמא: אדם החושש לפגוע בעצמו יתרחק באופן קבוע מאדן החלון, מסכינים וכדומה. אדם החושש לאבד שליטה בחברה יימנע ממצבים חברתיים. אדם החושש לפגוע בילדיו עשוי להימנע מלהישאר איתם לבד באותו חדר.

 ניסיונות ההימנעות ממחשבות טורדניות עשויים להשכיח מאיתנו את המחשבות הטורדניות לזמן קצר, אולם ניסיונות אלה יבטיחו כי בעתיד הקרוב המחשבות יחזרו שוב. במילים אחרות, מחשבות טורדניות ישובו להטריד אותנו דווקא אם ננסה להימנע מהן על ידי עשיית פעולות מסוימות, או על ידי הימנעות מפעולות מסוימות. מדוע זה קורה? מאחר שהמוח שלנו עובד בדרך מאוד מיוחדת. המוח אינו מוכן לקבל את מה שאנו מנסים לכפות עליו בכוח. מכאן, שאם ננסה בכוח לא לחשוב מחשבה מסוימת, או לא לחוש חרדה, המחשבה והחרדה יחדרו למוחנו בצורה חזקה אף יותר. הדבר דומה, למשל, לשיר שאנחנו מנסים בכוח להוציא מראשנו, או להחליפו בשיר אחר. מי מאיתנו לא ישב שעות על גבי שעות בניסיון להימנע משיר ש"נכנס בכוח" לראש ולא מוכן לצאת? בנוסף, השיר האחר, זה שאנחנו מנסים "לשתול" במקומו, אינו נדבק אלינו כמו השיר הטורדני, ומתעקש להישאר בחוץ.