אז איך אפשר בכל זאת להיפטר ממחשבות טורדניות? על ידי קבלה שלהן, במקום דחייתן. כלומר, אם ננסה לקבל מחשבות טורדניות, וכן את החרדה שהן מעוררות, המוח יגיב בצורה אחרת: הוא יתרגל למחשבות ולחרדה. חשוב, למשל, על סרט אימה שראית. כאשר ראית אותו בפעם הראשונה, הוא הפחיד אותך מאוד. אולם, אם ראית את אותו הסרט מספר פעמים, האם פחדת באותה המידה בפעם הרביעית? ובפעם השמינית? ובפעם השלוש עשרה? סביר להניח, שבשלב מסוים הסרט לא רק שלא הפחיד אותך, אלא גם גרם לתגובה אחרת: הצחיק אותך או שיעמם אותך. בדומה לכך, מחשבות טורדניות, שעשויות להיות מפחידות מאוד, יכולות להפוך למצחיקות ואפילו משעממות. זה יכול לקרות כל עוד לא תנסה להימנע מהן. בדומה לכך, אם במהלך הצפייה בסרט האימה הסתרת את העיניים בכף היד או הסתכלת הצידה, נמנעת מהסצינות המפחידות ולא באמת אפשרת לעצמך לראות את הסרט. לכן, בפעם הבאה שתראה אותו, הוא עשוי להיות מפחיד באותה המידה, ויכול להיות שגם בפעם הזו תנסה להימנע. אם תנסה לחוות מחשבות טורדניות במלוא העוצמה, ולא להימנע מהן, המוח יסתגל למחשבה, והחרדה תלך ותרד. החרדה שתחוש באותו הרגע תשכך מעצמה לאחר זמן קצר, מאחר שחרדה מצבית (שנחווית בנקודת זמן מסויימת) תמיד עוברת. היתרון הגדול של קבלת מחשבות טורדניות היא בהשפעה של הקבלה הזו לטווח הארוך. בדומה לצפייה בסרט האימה בפעם השלוש עשרה, המחשבה כבר לא תפחיד אותך כאשר תקבל אותה פעמים רבות, שוב ושוב. כאשר היא תפסיק להפחיד אותך לחלוטין, היא תהפוך למשעממת. כאשר מחשבות טורדניות משעממות אותנו, המוח לא חש צורך לעסוק בהן עוד, והן מתפוגגות לאטן.
חשוב לזכור, שהשיטה של קבלת מחשבות טורדניות אינה כה פשוטה וקלה ליישום. אנשים בדרך כלל מתקשים להתמודד עם החרדה שלהם, בייחוד אם היא בעוצמה חזקה. לשם כך קיים הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שנועד לעזור לסובלים ממחשבות טורדניות ומ- OCD להתגבר על הבעיה שלהם בצורה הדרגתית. בתחילה, חווים את המחשבות הטורדניות בצורה חלקית, שמפעילה חרדה בעוצמה נמוכה יחסית, ולאט לאט מעלים את רמת החשיפה. פרטים נוספים על הפסקה הדרגתית של טקסים והימנעויות ניתן למצוא בדף העוסק בטיפול ב- OCD. בנוסף, במהלך הטיפול המטופל נחשף בכוונה למחשבות טורדניות המציקות לו, ולומד אף לגרום להן לבוא באופן מכוון ותחת שליטה.
לכן, אין שום סיבה להמשיך לסבול ממחשבות טורדניות, ו/או מהפעולות הכפייתיות שהן מעודדות אותך לעשות, ורצוי לפנות בהקדם האפשרי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.